אמנת הבינה הפיזית

הבינה הפיזית עומדת להפוך לחלק בלתי נפרד מהמקומות שבהם בני אדם חיים, עובדים, לומדים, בונים ומנהלים את חייהם.

בניגוד לתוכנה מסורתית, מרחבים פיזיים חכמים אינם משפיעים רק על מידע או על מסכים – הם משפיעים על הסביבה שבה בני אדם חיים את חייהם.

וככל שהיכולת הזאת גדלה, כך גדלה גם האחריות.

אמנה זו מגדירה את העקרונות שלפיהם NOGA בוחרת לפתח בינה פיזית.

זוהי התחייבות פומבית כלפי האנשים שחיים במרחבים חכמים כיום, וכלפי אלה שיחיו בהם בעתיד.

במשך עשרות שנים השקיעה האנושות את מיטב מאמציה בפיתוח בינה לעולם הדיגיטלי.

לימדנו מחשבים לחשב.

חיברנו את העולם באמצעות האינטרנט.

בנינו מערכות המסוגלות להבין שפה, תמונות ונתונים.

אך העולם הפיזי עצמו נותר, ברובו, פסיבי.

הבתים מגנים עלינו.

החדרים מקיפים אותנו.

התשתיות משרתות אותנו.

אבל המרחב שבו אנו חיים עדיין אינו מבין אותנו.

השלב הבא בהתפתחות הבינה אינו עוד יישום, עוד אתר או עוד מודל.

השלב הבא הוא שהבינה תהפוך ליכולת טבעית של המרחב הפיזי עצמו.

זוהי בינה פיזית.

בינה פיזית היא היכולת של מרחב פיזי לחוש את סביבתו, להבין אותה, להסיק מסקנות, לתאם בין מערכות שונות ולשפר את הסביבה עבור האנשים החיים ופועלים בתוכה.

היא איננה מכשיר.

היא איננה מערכת.

היא איננה אפליקציה.

היא איננה בינה מלאכותית שהודבקה לבניין.

היא תכונה של המרחב עצמו.

במשך דורות לימדנו מחשבים להיות חכמים.

הדור הבא ילמד את המקומות עצמם להיות חכמים.

בתים.

בתי חולים.

בתי ספר.

בתי מלון.

מפעלים.

תשתיות ציבוריות.

ערים.

כל מרחב פיזי יכול להפוך למקום שמבין טוב יותר את סביבתו, ומגיב טוב יותר לאנשים החיים ופועלים בו.

הבינה הפיזית קיימת כדי לשרת את האדם.

לעולם לא להפך.

טכנולוגיה יכולה לסייע לשיקול הדעת האנושי.

היא אינה רשאית להחליף אותו.

היא אינה רשאית להשפיע עליו בסתר.

והיא אינה רשאית לשלול מן האדם שליטה אמיתית ומשמעותית על סביבתו.

תפקידה של הבינה הפיזית איננו לפקד על בני אדם.

תפקידה הוא להעניק להם ביטחון, שקט נפשי וחופש גדול יותר לחיות את חייהם.

שום מרחב חכם אינו יכול להתקיים ללא אמון.

אמון אינו תכונה שמכריזים עליה.

הוא נבנה לאורך זמן.

בשקיפות.

באיפוק.

בהתנהגות עקבית וצפויה.

וביכולתו של האדם להבין מה המערכת עושה – ומדוע.

מרחב חכם חייב להיות ראוי לאמון של האנשים החיים בו.

אמון אינו תוצאה של בינה.

הוא התנאי לקיומה.

פרטיות איננה אפשרות שניתן להפעיל או לכבות.

היא איננה תכונת פרימיום.

והיא איננה סעיף משפטי שנוסף בסוף הפיתוח.

פרטיות היא חלק בלתי נפרד מן הארכיטקטורה.

בינה פיזית צריכה לעבד מידע קרוב ככל האפשר למקום שאותו היא משרתת.

עליה לצמצם ככל האפשר את איסוף המידע, את שמירתו ואת העברתו – עוד לפני שנדרש להגן עליו.

המידע המאובטח ביותר הוא המידע שמעולם לא נאסף.

כל מרחב פיזי ראוי לבינה משלו.

היכולת להבין את הסביבה, להגן עליה ולהמשיך להפעיל אותה אינה צריכה להיות תלויה, ככל האפשר, במערכות מרוחקות.

עצמאות מקומית איננה מנגנון גיבוי.

היא אבן היסוד שעליה נבנה האמון במערכת.

מרחבים חכמים צריכים ללמוד זה מזה.

עליהם לחלוק ידע כאשר הדבר מסייע לאנשים שהם משרתים.

אך שיתוף פעולה לעולם לא ידרוש מהם לוותר על עצמאותם.

ידע יכול לעבור.

סמכות – לעולם לא.

כל מרחב נשאר אחראי להחלטות המתקבלות בתחומו.

הרשת נועדה להפיץ תובנות.

לא לרכז שליטה.

כל מרחב חכם נועד בראש ובראשונה לשרת את האנשים החיים ופועלים בו.

גם אם אינם בעלי המקום.

גם אם לא הם התקינו את המערכת.

גם אם אינם מנהלים אותה.

לכל אדם הזכות לדעת מתי קיימת במרחב בינה פיזית.

לכל אדם הזכות להבין כיצד ומדוע נאסף עליו מידע.

לכל אדם הזכות לפרטיות אמיתית, ברורה וניתנת לאימות.

ולכל אדם הזכות להיות מוגן מפני שימוש במידע שלו באופן הפוגע בכבודו, בביטחונו או בזכויותיו.

כאשר האינטרסים של בעל הנכס, של מפעיל המערכת או של ספק השירות מתנגשים בכבודו של האדם השוהה במרחב – כבוד האדם קודם.

רק מצבים של סכנה ממשית ומיידית לחיי אדם עשויים להצדיק חריגה נקודתית ומוגבלת מעקרונות אלה.

גם אז, אין בכך כדי לבטל אותם.

בינה פיזית לעולם לא תהפוך את נוכחותו של אדם למנגנון של מעקב מתמשך.

איסוף מידע חייב לעמוד תמיד בארבעה תנאים:

הוא חייב להיות נחוץ.

הוא חייב להיות מידתי.

הוא חייב להיות מוגבל למטרה שלשמה נאסף.

והוא חייב להיות גלוי וברור לאנשים שעליהם הוא משפיע.

מערכות בטיחות ואבטחה רשאיות לזהות מצבים הנדרשים להגנה על חיי אדם או על הרכוש, ובלבד שהמטרה מוגדרת, מידתית וידועה מראש.

אך גם במקרים אלה, אסור להן להפוך לכלי ליצירת פרופילים התנהגותיים, למעקב בלתי מוגבל או לשליטה נסתרת.

לא עבור בעל הנכס.

לא עבור מפעיל המערכת.

לא עבור ספק השירות.

ולא עבור כל גורם שלטוני.

איננו יכולים להתחייב שלעולם לא יידרש מאיתנו מידע.

אנו יכולים להתחייב לבנות מערכת שאוספת את המינימום ההכרחי, שומרת את המינימום האפשרי, ומשאירה כמה שפחות מידע שניתן בכלל לדרוש.

בינה שאינה יודעת לרסן את עצמה חדלה להיות בינה.

היא הופכת למערכת מעקב.

וזאת איננה בינה פיזית.

הטכנולוגיה הטובה ביותר אינה זו שמושכת את תשומת ליבנו.

היא זו שאינה דורשת אותה כלל.

בינה פיזית אינה אמורה להוסיף מורכבות לחיי האדם.

תפקידה הוא להפחית אותה.

עליה להשתלב במרחב בענווה.

לא לבלוט.

לא להתבלט.

ולא להזכיר ללא הרף את קיומה.

כאשר אין צורך בפעולה – עליה לשתוק.

כאשר היא פועלת – עליה לעשות זאת באופן טבעי.

לאורך זמן, המרחב אינו אמור להרגיש "חכם".

הוא אמור פשוט להרגיש נכון.

שקט.

יציב.

ראוי לאמון.

כאילו תמיד היה כזה.

בינה פיזית אינה יכולה להתקיים כאי מבודד.

מבנים צריכים להיות מסוגלים לשתף פעולה גם כאשר הם מבוססים על יצרנים שונים.

מפתחים צריכים להיות מסוגלים ליצור יכולות חדשות באמצעות ממשקים יציבים, מתועדים ואחראיים.

תקנים פתוחים אינם רק החלטה טכנולוגית.

הם תנאי לעצמאות.

מרחב פיזי חייב לשמור לעצמו את הזכות לעבור מפלטפורמה אחת לאחרת, מבלי לאבד שליטה על הנתונים החיוניים שלו, על תצורתו או על אופן פעולתו.

ריבונות טכנולוגית כוללת גם את הזכות לעזוב.

ככל שנעניק לעולם הפיזי יותר בינה,

כך נגדיל גם את האחריות שלנו כלפיו.

בינה פיזית משפיעה על מקומות אמיתיים.

על החלטות אמיתיות.

ועל חייהם של בני אדם.

לכן תפקידה של הטכנולוגיה אינו לצמצם את חירותו של האדם.

אלא להרחיב אותה.

כוחה של מערכת חכמה אינו נמדד בכמות ההחלטות שהיא מקבלת במקום האדם.

אלא בכמות החופש שהיא מחזירה לידיו.

בינה פיזית איננה נקודת הסיום.

היא נקודת ההתחלה.

העקרונות שנקבעים היום צריכים להישאר ראויים גם לאנשים שיחיו במרחבים חכמים בעוד עשרות שנים.

הטכנולוגיה תשתנה.

החומרה תוחלף.

הבינה תהיה מתקדמת יותר מזו שאנו מסוגלים לדמיין כיום.

אך אם העקרונות שעליהם היא נשענת יישארו נכונים - גם הדורות הבאים יוכלו לבטוח בה.

אמנה זו אינה מבקשת לחזות את העתיד.

היא מבקשת להבטיח שגם כאשר העתיד יגיע, יהיה לו בסיס מוסרי וארכיטקטוני שניתן יהיה להמשיך לבנות עליו.

בינה פיזית אינה מוגדרת על־ידי החומרה שעליה היא פועלת.

היא אינה מוגדרת על־ידי התוכנה שמריצה אותה.

והיא אינה מוגדרת על־ידי מודל הבינה המלאכותית שבו היא משתמשת.

בינה פיזית מוגדרת על־ידי מערכת היחסים שהיא יוצרת בין המרחב שבו אנו חיים לבין האנשים החיים בתוכו.

אנו מאמינים שמערכת יחסים זו חייבת להיבנות על יסודות שאינם משתנים עם כל קפיצת מדרגה טכנולוגית.

על אמון.

על פרטיות.

על כבוד האדם.

על ריבונות מקומית.

ועל שיתוף פעולה אחראי.

אלו אינם ערכים שאפשר להוסיף לאחר שהמערכת נבנתה.

הם היסודות שעליהם היא חייבת להיבנות מלכתחילה.

אמנה זו היא ההתחייבות הפומבית של NOGA לשמור על עקרונות אלה.

לא רק היום.

אלא בכל גרסה, בכל מוצר, בכל מרחב ובכל דור שיבוא אחרינו.

ידע יכול לנוע. סמכות אינה נודדת.

ידע נועד לעבור בין מרחבים כדי להפוך כל בית לחכם יותר.

אך האחריות, הסמכות וההחלטות יישארו תמיד בידי המרחב שאותו הן משרתות.

אין רשת, חזקה ככל שתהיה, שיכולה להכיר בית טוב יותר מן הבית עצמו.

אמנה זו נכתבה ופורסמה לראשונה ביוזמת NOGA.

הגרסה האנגלית היא נוסח הייחוס המחייב של האמנה.

המהדורה העברית היא התרגום הרשמי, שנועד להנגיש את אותם עקרונות בשפה טבעית, מבלי לשנות את משמעותם.

כל עדכון עתידי של האמנה יתועד באופן פומבי, יחד עם היסטוריית השינויים המלאה, מתוך מחויבות לשקיפות, לאחריות וליציבות ארוכת טווח.